לפני שבועיים הייתי בפאנל המאגר הביומטרי במרכז הבין תחומי בהרצליה
פאנל ציבורי שנערך בנושא הצעת החוק המוצעת.
היה מגניב לשבת בין שורה של מומחי אבטחת מידע, עורכי דין, עיתונאים ופוליטיקאים אשר מנהלים בינהם דיון.
הפריע החוסר באנשי בטחון, במיוחד לאור העובדה שנגענו בענייני בטחון לא מעט (בעיקר בנושא הצורך במאגר ביומטרי לצורכי ביטחון)
שימח אותי לראות שיש שוק עבודה בתחום המחשבים שהוא גם ערכי וגם מול אנשים, למשל בנושא אבטחת מידע, אבל לא רק.
על התנהלות הכנס:
השר אלי ישי וחבר הכנסת מאיר שיטרית שוחחו בינהם לאורך כל הפאנל תוך הפגנת חוסר כבוד למרצים, ללא קשר לעמדה שהציגו הדוברים הנוכחיים, על אף הערות חוזרות ונשנות שקיבלו.
יתר על כן הם הגיעו באיחור, והשר מיכאל איתן הגיע לאחר שעה וחצי מתחילת הפאנל עם התנצלות.
שני הנציגים העיקריים של הצעת החוק – שיטרית וישי יצאו באופן בלתי מסודר כאשר התחיל החלק של השאלות מהקהל.
לדעתי, לא היתה ברורה מספיק המטרה של הכנס, כנראה ששיטרית וישי שמובילים את הצעת החוק, חשבו שמטרת הדיון היא מומחים בתחום שמעוניינים לתרום מהידע שלהם בשביל לחזק את הנושא של מאגר ביומטרי ולהציע איך צריך ליישם אותו ואיך צריך לאבטח אותו.
האלוף לשעבר יעקב עמידרור, כנראה חשב שהמטרה של הפאנל היא הסברה לקהל הרחב על החוק, ובעיקר הרגעה שהכל בסדר.
הקהל הרחב ברובו כנראה חשב שהפאנל מטרתו להעלות לדיון אמיתי את הצורך במאגר, ושתוצאתו עשויה לשנות את החלטות הממשלה.
לפחות זו פרשנותי על פי אופן הפעולה השונה של האנשים, ואי תיאום ציפיות זה הביא לתוהו ובוהו. השרים ישי ושיטרית היו תחת התקפה כבדה שהם לא ציפו לה וברחו, עמידור הרצה לאוזניים ערלות והקהל דיבר בין אנשים שונים שמתנגדים למאגר ומחזקים אחד את השני שמאגר זה רע.
סיכום בקצרה על תוכן הדברים:
המאגר הביומטרי במבנהו המתוכנן בארץ, הוא תקדים עולמי (על פי ד”ר קרין ברזילי-נהון). הוא פוגע בפרטיות של האנשים אם הוא דולף, ואין לנו היסטוריה נאה של מניעת הדלפת מידע לצערי. ואם הוא לא דולף כולו, עדיין אין מניעה לגורמים חיצוניים להוציא מידע הדרוש להם על פרטים בודדים (על פי פרופסור אלי ביהם). ובנוסף לזה, כמות הגורמים שתהיה להם גישה חוקית למאגר היא גדולה ולא הגיונית עד כדי כך שכמעט אין צורך שתדלוף, היא נגישה באופן חוקי (על פי עו”ד חיים רביה).
כפי שאמר פרופסור שמעון שוקן, הבעיות העיקריות הן שהדיון הנוכחי נערך לאחר שהצעת החוק כבר עברה קריאה ראשונה, שזה כבר די מאוחר מדי בשביל להביא לשינוי משמעותי.
והבעיה השניה היא שנראה שהחליטו להקים מאגר ואחר כך למצוא איך להשתמש בו, במקום לזהות צורך ולמצוא לו פתרון.
יש המון סתירות בחוק בנוגע למה השימוש במאגר הולך להיות, מה שחוזר בעקביות הוא הצורך בתעודות זהות חכמות כי כרגע אין בעיה לזייף.
זה נכון, התעודות זהות בארץ הן מהגרועות בעולם, אבל אין צורך במאגר ביומטרי על מנת לשנות זאת, יש הרבה טכנולוגיות לאבטח תעודות זהות, אפילו כאלו המבוססות על זיהוי לפי טביעת אצבע, שלא דורשות מאגר ביומטרי (המידע שמור בכרטיס האישי שלך)
ככל הנראה בנקים לא יקבלו גישה למידע (לפחות בשלב ראשוני) למרות הצורך שלהם בעימות הזהות של הבאים איתם במגע.
משטרה, עורכי דין, בתי משפט וכוחות בטחון יקבלו גישה למאגר על פי צורך.
הרגיז אותי האלוף לשעבר יעקב עמידרור שאמר שאין לערב את האקדמיה בהחלטות הממשלה משום ש:”האנשים באקדמיה נוטים להיות ערכיים במקום מקצועיים”
כאילו שלערכים אין מקום בהחלטות הממשלה…
וגם הרגיזה אותי הטענה המגוחכת שלו שאין מה לדאוג בנושא אבטחת המאגר משום ש:”ליד וענונו יש הרבה מאגרים שמהם עוד לא דלף מידע”
השרים המעורבים העלו את הטענה שהקהל באירוע לא מייצג את הציבור משום ש:
אף אחד לא ראשי להביע את דעתו בשם הציבור פרט לחברי הכנסת שהציבור בחר אותם, הציבור יכול לבחור פעם בארבע שנים ובכך הוא מביע את עמדתו.
ומה שכואב לי הוא שהם באמת מאמינים בכך, הם מאמינים שבעצם ההצבעה שלי למפלגה מבין הטווח המוצע אני מביע את הדעה שלי בנושא: בטחון, זכויות אדם, פרטיות, מעמד הגמלאים, מעמד המורים וכדומה. שאני אצליח למצוא מפלגה שכל חבריה מסכימים איתי אחד לאחד בכל תחום ותחום. שזה מגוכך, זה מטופש להאמין שהממשלה באמת מכילה ייצוג אמין ואמיתי של הציבור בארץ, אבל זה אמונה שהיא כנראה הכרחית כשאתה מגיע מהמערכת על מנת לתת לפעולות שלך צידוק.
בעיה נוספת היא שדמוקרטיה אמורה לשמור על זכויות מסויימות ללא קשר לדעת הרוב, אבל זה כבר דיון אחר.
עכשיו הטענות של מאיר שיטרית, יוזם החוק:
הסיבה שישראל היא תקדימית בנושא היא בגלל הצורך הבטחוני הייחודי של ישראל, ובגלל שברוב המדינות אין תעודות זהות כלל והן לא עומדות בפני אותן בעיות כמונו.
טענה שתומכי החוק חזרו וטענו היא שבכניסה לארה”ב נותנים טביעות אצבעות, זה לא עוצר אף אחד מלנסוע לארה”ב, ותפקידנו להגן על מדינתנו כפי שהם מגנים על מדינתם.
מנגד טענו מהקהל אנשים מסויימים שבגלל זה הם לא נוסעים ולא ינסעו לארה”ב, שנסיעה לארה”ב זו בחירה והנפקת תעודת זהות אינה בחירה ושמדינה שעושה דבר פסול לא נותן לנו לגיטימציה לעשות זאת גם כן.
בעניין הבחירה שיטרית הגיב שייקח שנים להנפיק תעודות ביומטריות לכל המדינה, ולכן מי שלא רוצה ישאר עם התעודה הישנה.
הטענה העיקרית שלו היא שבמוסדות (והוא מנה את כולם): שדה התעופה, מקומות עבודה, משטרה, צבא, מוסד, שב”ק, בנקים, בתי משפט, קופות חולים. לוקחים טביעות אצבע בניגוד לחוק (בעצם לא קיים חוק בנושא) ואף אחד לא ניסה לפרוץ למאגרים שלהם, האקדמיה לא נאבקה בהם. והממשלה לא יכולה להתערב שם מבלי שיש לה מאגר משלה.
אני מוצא הרבה בעיות בטיעונים שלו, אך אשאיר אותם כפי שהם.
מיכאל איתן
אמר שהחוק לא גמור ודרוש עוד זמן לבחון את הנושא.
הוא חושב שההתנהלו סביב הנושא, כמו גם אופן ההתנהלות הכללי של הכנסת הוא בעייתי, והוא יצא עלי רושם מאוד חיובי באופן ההתייחסות שלו לנושאים, ובתגובות ענייניות לשאלות.
מאיר שיטרית עבד מספר שנים עם וועדות על הנושא
אלי ישי, האחראי הנוכחי על קידום החוק, סיים את הדיון (לפני שברח משאלות הקהל) בהבטחה שבעיניו זה לא פסול לשנות דעה, ושהוא לא ידבק בהחלטה רק בגלל התחיבויות קודמות. מצד שני לא נראה שהוא מעוניין בשינוי ההחלטה והוא אמר שלא פשוט למצוא פתרון שאינו כולל מאגר ביומטרי, ושיש לבחון את האינטרס שמציגים אנשי ביטחון במקביל לנקודת המבט האקדמאית. הוא סיים בקריאה למומחים לבוא לתת פתרונות יצירתיים על מנת להגיע לאיזון ולצמצם את הסכנות שבמאגר הביומטרי.
בעיני זה לא פסול לשנות דעה. חבר כנסת שאומר אתה צודק אבל התחייבתי זה לא הגיוני.
לקבלת שפע של מידע סובייקטיבי לגבי המאגר הביומטרי אתם מוזמנים להכנס לכאן:
http://no2bio.org/home/
אם יש לכם דעה בנושא (ולא משנה מה היא), אני ממליץ לשלוח אותה לחברי הכנסת על מנת שתהיה להם השקפה מלאה יותר על דעת הקהל.
