על וועדת החקירה

ממשלות ישראל, לא משנה מי בשלטון, מתמחות בלמצוא אשמים לאימפוטנטיות שלהן.
נראה שהמאמץ בנושא גדול בהרבה מהמאמץ להביא שינוי אמיתי.
זה לא באמת מפתיע, כל אחד יודע שלעשות דברים זה קשה, בעוד שלהאשים אחרים זה קל.

התופעה האחרונה היא ועדת החקירה כנגד ארגונים שפועלים למען זכויות אלו שאינם יהודים, והאם ראוי לקרוא להם בני אדם היא שאלה בדיון.
טענה א: הארגונים האלו הם בוגדים שפועלים במטרה להשמיד את ישראל מבפנים.
טענה ב: וועדת החקירה נועדה להשניא את השמאל ולהציג אותם כבוגדים.
אני חושב שזו הערכה לא רעה לקולות המוצגים בנושא. כמובן שאפשר להרחיב עוד הרבה, אבל לא מבלי להשמיע טענות שכולנו שמענו מספיק.

תופעה מעט מעניינת שפוקדת את העניין – שני צדדי המפה הפוליטית כבר החליטו מה הולכת להיות התוצאה.
הימין מדבר על סגירת הארגונים הבוגדים, שהוכחת פשעיהם היא רק עניין של זמן.
השמאל מדבר על וועדה מכורה מראש שמהווה עוד צעד בקריסת הדמוקרטיה.

ואני דווקא חושב שהוועדה תצא ללא תוצאות של ממש.
ואז מה?
הימין יחזור בו ויתנצל על ההאשמות המסוכנות** שביצע כנגד אותם ארגונים?
השמאל יחזור בו ויתנצל בהאשמת הועדה כמכורה מראש?
כנראה שלא, כל אחד ימצא סיבות להתבצר בעמדותיו.

בסופו של דבר, כנראה שתוצאה כזו או אחרת של הוועדה לא תביא לשום שינוי של המציאות. בכל מקרה אנו נמצאים בצומת שבו השנאה בין הייצוגים השונים הולכת וגוברת והקרקע שעליה אנו עומדים הולכת ומתערערת.

אנקדוטה על דמוקרטיה:
הופתעתי לשלילה לגלות שפחות ממחצית חברי הכנסת השתתפו בהחלטה הזו, שתפסה כה הרבה כותרות.
בדיקה סטטיסטית מהירה באתר הכנסת מגלה שח”כ ממוצע משתתף ב22% מההצבעות.
כלומר בהצבעה ממוצעת משתתפים חמישית מהח”כים, ובהצבעה הזו השתתפו כפול מהממוצע
(אבל אין בריחה מהסטטיסטיקה, ומתגלה שבהצבעות אחרות משתתפים ח”כים ספורים בלבד)
אם מתחשבים באחוזי הצבעה, אז הצעת חוק ממוצעת מייצגת פחות משמינית מהאוכלוסיה.

אעניק אות כבוד לנסים זאב שמצליח להגיע ל83% מההצבעות! בכך באופן מעשי הקול שלו משפיע פי 4 מהח”כ הממוצע (ואין עוד ח”כ שמתקרב אליו)

לסיום, אני מעריך שההתנסחות שלי מגלה שאני מזדהה עם הצד השמאלי של המפה.
לכן גם אומר מה לדעתי נציגי השמאל בכנסת צריכים לעשות:
פשוט מאוד, צריכים להעלות הצעה לחקור את ארגוני הימין הקצוני ולוודא שאין להם מקורות אנטי דמוקרטיים או פסולים אחרים.
אני רוצה לדעת אם אותם הח”כים שאומרים כי אין פסול בוועדת החקירה על השמאל, יצביעו גם בעד וועדת חקירה על הימין.
ההגיון שלי אומר שכן, האינטואיציה שלי אומרת שלא, הדרך הנכונה להכריע בסוגיה היא על ידי ניסוי פשוט.
אם במקרה אני טועה ובאמת תעבור הקריאה לחקור את מפלגות הימין, אז לא נורא, הרי אם אין בהן שום דבר פסול אז אין להן ממה לחשוש, נכון?

* השתמשתי במושגים שעל מנת לשמש בדיון דרושה הגדרה טובה שלהם שאינה נובעת מהשיח הציבורי, בפוסט הבא שלי אשתדל לתת מענה למה היא ההגדרה שלי עבור אותם מושגים בעיתיים.
** נכון להיום, העונש על בגידה הוא הוצאה להורג, תהליך שנוצל שלא בצדק בעבר, ואולי נזכה לראות אותו מוצא לפועל בשנית.

Tags: , ,

3 Responses to “על וועדת החקירה”

  1. איציק. says:

    היה והוועדה תגלה כי ארגון כלשהו דווקא כן נתמך על ידי מדינה זרה באופן ישיר, או לחילופין על ידי ארגון טרור באופן עקיף. מה אז?

  2. כמובן שהאופציה שהוועדה תגיע לממצאים כלשהם קיימת. כמובן שמספיקה הוכחה קיקיונית אחת שארגון אחד מבין כל האירגונים עשה דבר אחד לא כשורה בשביל ליצור את הרושם שכולם בוגדים.
    אבל על זה כבר דיברו חכמים ממני, למשל:
    http://www.hahem.co.il/scissors/?p=455

    בסופו של דבר, אני לא מאמין שזה יביא לשינוי של ממש, לא משנה מה יהיו התוצאות, זה רק צעד קטן בתהליך.

    אני עדיין חושב שהניסוי שהצעתי יהיה מעניין.

  3. נחי says:

    קראתי לאחרונה משהו שדיכא אותי מאוד לגבי הדמוקרטיה שלנו, בלי קשר לכמות ההצבעות אליהם מגיעים הח”כים. הסיפור של אורי אורבך שם באמצע (סליחה שהלינקים אצלו בעברית אז לפחות כאן בתגובה זה נראה קצת מפחיד) :
    http://chicky00.wordpress.com/2010/12/30/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%A8/

    משפט המפתח “העסק נקבע בין הלוביסטים לפקידים, שיהיו בקרוב לוביסטים”. אם זה אכן ככה זה נורא.