בעית ארבע הצבעים היא בעיה במתמטיקה האומרת שניתן לצבוע כל מפה בעזרת ארבעה צבעים בלבד כך שלא יהיו שני שטחים שנוגעים זה בזה.
אתם מוזמנים להתנסות בצביעת מפה באופן כזה עם האפליקציה הזו:


מפות נוספות

הבעיה הזו עניינה אותי במיוחד, בגלל שהיא מקשרת בין עולם המתמטיקה לעולם המחשבים.
בשנת 1976 חוקרים מאוניברסיטת אלנוי הצליחו להוכיח את המשפט.
הם הוכיחו זאת על ידי פירוק הבעיה ל1936 תת-בעיות קטנות ובדיקת כל אחת מהן בנפרד במחשב, הרצה שנמשכה מספר ימים.

החיבור בין מתמטיקה למחשבים הוא הכרחי, אך לא טבעי. החוקרים בשני התחומים הם בעלי מנטליות שונה לחלוטין. למשל מחקר חדש במתמטיקה צריך לעבור תהליך של חודשים עד שנים של בדיקה על ידי מומחים לפני שהוא מפורסם, לעומת זאת מחקר במחשבים שיקח לו יותר מחודש להתפרסם עלול לאבד רלוונטיות.

הפער הקשה לגישור הזה גרר הרבה ביקורת על ההוכחה מצד מתמטיקאים.
שתי הטענות שאתייחס אליהן הן:
ההוכחה לא תקפה – מתמטיקה היא מדע מדויק, הוכחה צריכה להרשם באופן שניתן לעבור על כל פרט שלה, אסור שמחשב יבדוק אותה כי אפילו אם קיים סיכוי של 0.00001% לטעות (בין אם באלגוריתם, בהקלדה, במימוש של המחשב או טעות מכנית שכן מחשב הוא מכונה מבוססת זרם חשמלי) אז זו לא הוכחה מתקבלת. גם אם נבדוק את האלגוריתם ונריץ על המון מחשבים, וניתן למחשבים לבדוק אחד את השני, מאחר ולעולם אנשים לא יוכלו לעבור שלב שלב על ההוכחה כולה היא לא תקפה.
ההוכחה לא יפה – הרבה מתמטיקאים התאכזבו לגלות שכך הוכח המשפט, מאחר ובדרך כלל הוכחה של משפט מתמטי מלווה בשימוש במספר כלים ממספר תחומים שבאופן מפתיע משתלבים יחד. בדרך כלל מעצם ההוכחה מקבלים תובנות חדשות שאינן נובעות מעצם המשפט שהוכח לבדו. בהוכחה שמבוססת על בדיקת המון מקרים אחד אחד זה לא קורה.

אני, שמגיע מתחום המחשבים, מתנגד נחרצות לטענות האלו, על סף האשמת המתמטיקאים בטכנופוביה (בלי הכללות, הרבה מהם כן מקבלים את ההוכחה)
לטענתי:
ההוכחה כן תקפה – אנחנו יודעים איך מחשב עובד, ונוכל לבדוק את ההוכחה שוב ושוב ככל שהטכנולוגיה תשתפר ולכן יחסית אפשר לסמוך עליו. כשאני אומר יחסית, אני מתכוון לעומת מכונות מבוססות אינטרקציות כימיות אקראיות, שאנחנו לא מבינים איך הן עובדות, אנחנו יודעים בוודאות שבמקרים מסוימים תפיסת המציאות שלהן שגויה, ורוב ההוכחות המתמטיות בוצעו על ידן: בני האדם.
ההוכחה כן יפה – ברגע שהצלחנו להוכיח בעיה מתמטית בעזרת מחשב, נפתח בפנינו עולם חדש שלם של גישה לבעיות מתמטיות, אילו עוד בעיות אפשר להכריע באופן דומה? איך פותרים בעיות מורכבות יותר?
חוץ מזה שעל מנת להצליח לפתור בעיה מתמטית עם מחשב, צריכים לעשות שימוש לא צפוי בידע ממקומות שונים של מדעי המחשב, ומקבלים תובנות חדשות על שימוש באלגוריתמים.

נושא בעית ארבע הצבעים היווה נקודה מרכזית בנוגע לתפיסה שלי במתמטיקה, כך לראשונה נחשפתי לעובדה שתקפות של הוכחה מתמטית הוא נושא בר וויכוח. אני מקווה לשוב לדון על תופעה מעניינת זו בפוסטים עתידיים.

לקריאה נוספת: משפט ארבעת הצבעים בויקיפדיה


PIXELS by PATRICK JEAN.
Uploaded by onemoreprod. – Independent web videos.

המחשבה לקרוא לבלוג שלי: "הבלוג של עידו" ננטשה מאוד מהר לאחר שחיפוש מהיר העלה את התוצאות הבאות

עידו קינן, אוהב לקרוא, לכתוב, לבשל ולאכול. מגדל שני חתולים, פלוטו ונאסא.
http://www.room404.net

עידו בנבנישתי, בן 27 עובד כשליח הסוכנות היהודית לתנועת הנוער הציונית יהודה הצעיר בניו יורק
http://ido165.blogli.co.il

הבלוג הבא הוא בעיקר על קוד פתוח, תוכנה וגם קצת על מוזיקה.
http://idkn.wordpress.com

עידו סלע, עבד בחברת סטארט אפ כסמנכ"ל שיווק, בחברת ריטליקס כמנהל אופרציה עם לקוחות ענק בעולם כדוגמת IKEA ו- Petro China.
http://www.idosela.co.il

Homo Sapiens-Sapiens from the Alpha kind.
http://idoportal.blogspot.com

security and network architect for Microsoft working in what we call an “evangelism” role.
http://www.dubrawsky.org

lots of challenges come with lots of narrow paths to cross.
http://greenido.wordpress.com

http://i.start.co.il/blogs/idoblog1/default.aspx
http://www.ido4x4.co.il

אני נמצא בסביבה מעניינת

את הפוסט הקודם כתבתי על הפרשה מתוך כעס על הבורות שנתקלתי בה במקומות שונים.
חכם סיני אמר פעם – כשאתה מתווכח עם טיפש וודא שהוא אינו עושה את אותו הדבר.

אכן, הייתי נמהר לכתוב, וכאן אנסה לתת תמונה יותר מלאה של התפיסה שלי על פרשת ענת.

צוו איסור הפרסום:
ייתכן שענת עצמה היתה מעוניינת בהשקטת הפרשה ולצבא אין יד בנושא.

גזר הדין של ענת:
ראוי שבית המשפט, לאחר שיחליט על עונשה של ענת בהתאם לחוק והצדק, יוציא הצהרה רשמית של מה ראוי לעשות במצב בו נחשף חייל לחומר המצביע על מחדלי צה"ל. מעבר לכך, אני בטוח שלשופטים יש יותר מידע ממני אודות מהו העונש המגיע לה.

השערוריה הצבאית:
דווחה לעיתונות כבר לפני זמן רב, וכל מי שזועק בעקבותה צריך לשאול את עצמו למה דווקא עכשיו?

הנקודה העקרית:
בג"ץ ממהר להוציא פסקי דין בנושאים שקשה לקבוע האם הם בתחום השיפוט שלו, גופים שונים במקרים קשים כאלו לא תמיד ממלאים את פסקי בג"ץ. כתוצאה בג"ץ מאבד את הכח שלו והתופעה תחמיר, גופים נוספים לא יקבלו את סמכות בג"ץ, או בית המשפט העליון. כתוצאה כל התשתית השלטונית שלנו מועמדת בסכנה.

אסור שהפרשה תעלם בבלאגן הפוליטי שלנו כפי שקרוב לוודאי יקרה, אסור שבעוד יומיים כולנו נשכח מהסיפור הזה. חייבים לבחון מחדש את מנגנוני הביקורת והאכיפה של הגופים השונים (בג"ץ, צה"ל, הממשלה וכדומה) ולראות איך לכל הרוחות מייצבים את המצב.

הצביעות:
באינטרנט נראה שאנחנו מתחלקים לשניים.
אלו שמאמינים שזה בסדר לעבור על החוק בשביל חופש המידע,
ואלו שמאמינים שזה בסדר לעבור על החוק בשביל בטחון המדינה.

אני מאמין שזה לא בסדר לעבור על החוק באופן כללי, ושצריך לפעול כדי שלא יהיו מקרים שיעמידו את התפיסה הזו בספק.

כיום, כשרובוטים כבר יודעים להפגין חיבה וזקוקים לחום ואהבה
זה רק עניין של זמן עד שנראה את הרובוט הראשון שיעלה לחופה.

אמו-בוט

אורגזמה-בוט

עמוד: הקודם 1 2 3 ...8 9 10 11 12 ...33 34 35 הבא