מדע להמונים

למה אנשים ממעטים לקנות באינטרנט? אם הסיבות הן:
הרצון לקנייה בטוחה,
שירות לקוחות אישי.
אז הדעה שלי בקשר אליהן השתנתה.

בחיי היום יום אני מרגיש שיש לא מעט מקום לשיפור בשירות הלקוחות: מטרטרים אותי ממקום למקום, חוסר יחס, תנאים קשיחים להחלפת מוצר ושלא נדבר על בקשות להחזר כספי.

ממעט הניסיון שלי ברכישה באינטרנט, לא נתקלתי בתופעות האלו, דווקא בזכות זה שמתעסקים עם אתר ולא עם אנשים.
רק לאחרונה נתקלתי במוצר שלא עמד בציפיותי.
הזמנתי כיסוי לפלאפון, במחיר של 3$ כולל משלוח מחברה יפנית. הכיסוי הגיע סדוק ואפילו אחרי הדבקה הוא לא היה שמיש.
באסה, חשבתי לעצמי, אבל זה הסיכון של קניות באינטרנט, וזה המחיר של מוצר זול.
כשבוע לאחר שהמוצר הגיע אלי קיבלתי למייל בקשה לכתיבת פידבק, כתבתי "it was broken"
תוך שעות ספורות קיבלתי מייל מהחברה:

hi, dear,
how are you!
just saw you left a negative feedback for us because of the housing was broken.
really sorry for this problem!
as you know, sometimes teh parcel would be damaged when shipping, we couldn't control. but we we can do is fix the problem for you.
can we refund you for this problem?
hope you can understand us!

וואו
נכנסתי מהר לדף של החברה באי-ביי, יש להם אלפי לקוחות, ובכל זאת הם מוצאים את הזמן לפנות אלי באופן פרטי ולברר למה אני לא מרוצה ומה אפשר לעשות.
אמשיך ואספר שביקשתי החזר כספי.
ללא שום בעיה קיבלתי את מלוא הכסף חזרה כולל דמי משלוח. לא הייתי צריך להחזיר את המוצר או אפילו לשלוח תמונה של המוצר השבור, שירות כל כך נעים.

החוויה שלי מקניות באינטרנט נשארה חיובית כל עוד מדובר באתרים גדולים ובינלאומיים.
חוויה שלילית לעומת זאת היתה לי באתרי קניות ישראלים כמו גם בניסיון לרכישת דומיין ישראלי.

אתרים שאני נהנה לרכוש בהם:
לכל מוצר שהוא יש את אי-ביי המפורסמת
לרכישת ספרים יש את בוק דיפוסטורי שלא גובים דמי משלוח
ולגאדג'טים מגניבים יש את דיל אקסטרים הזולה והסינית

כתבתי מזמן על זה שסדרות רבות מעלות פרקים באופן חוקי לאינטרנט
ובאמת, כבר הרבה זמן שאני לא רואה טלוויזיה
(לפחות כמעט)

ואני מרגיש שזה מיותר לשלם כסף לחברות שיספקו לנו דרך לבזבז את הזמן שלנו בצפייה בסדרות, כאשר כיום יש כל כך הרבה סדרות אינטרנט שמוכנות לעשות את זה בחינם.
אציג מספר סדרות שאני מחבב, מתנצל שהתכנים אובר-גיקיים, אני משער שאלו האובר גיקים שמשתלטים על הז'אנר כרגע, ואני משער שנראה עוד מגוון של סדרות איכות ברשת עם הזמן.

במקום הראשון – הגילדה,
סיפורם של שישה אנשים שהקשר היחיד שלהם אחד לשני הוא שהם משחקים באותה קבוצה במשחק מלחמה ברשת:

במקום השני – צ'ד ויידר,
האח הפחות מוצלח של דארט' ויידר מנהל משמרת במכולת המקומית:

במקום השלישי – ממלכות בלתי נשכחות,
זוג חברים מספרים סיפורים בעולמות קסומים:



סדרות נוספות:
חברי עץ שמחים המוכרת
http://htf.atom.com

יומנו של קפטן זרק
http://www.youtube.com/watch?v=n2Ng2RsLz_I

סדרת בטמן בלגו
http://www.youtube.com/watch?v=_EEhcRSVr24

הדבר המוזר הזה שקורא לעצמו היפ-הופרה
http://www.youtube.com/watch?v=y8IVlfyIc8g

ואדום נגד כחול
http://www.youtube.com/watch?v=9BAM9fgV-ts

התחלתי לחפש שירים מגניבים, במיוחד בנושאי מדע, וזכרתי שראיתי פעם בסדרה מצויירת שיר שנקרא:
"I'm cooking pie for science"
ולצערי גוגל איכזב אותי

מפתיע שאין את המילים שלו באינטרנט

גם יו-טיוב איכזב אותי בחיפוש השיר, אבל בסוף מצאתי:
http://www.220.ro/Pf0Kpjiuzi/Evil-Con-Carne-S1E04B-The-Pie-Who-Loved-Me

זו סדרה על מדען מרושע (שרק המח והקיבה שלו שרדו) שבפרק הזה הוא מנסה להשתלט על העולם עם עוגה כל כך טעימה שאף אחד לא יוכל להתנגד לו.

אם אתם במקרה מכירים שירים שווים בסגנון, אשמח לשמוע.

כבר כמה שנים שמתקיים מאבק נגד הפצה של תכנים בעלי זכויות יוצאים ברשת.
מלחמה שאנשים שומרי חוק נפגעים ממנה.
משחקי מחשב מסויימים מחייבים אותך לעבור תהליך הזדהות באינטרנט, או שהמשחק נתקע בגלל תהליך בדיקה כלשהו, סרטים שקונים מכילים קטעי ווידאו נגד פירטיות וכן הלאה.
האירוני הוא שלרוב אלו שניגשים לתכנים בלתי חוקיים לא נתקלים בהפרעות אלו.
לאחרונה נתקלתי בשני אתרים שבחרו בשיטת פעולה אלטרנטיבית ועדיפה בעיני.
במקום לנסות למנוע את ההפצות הלא חוקיות של תכנים, הם מנצלים את הכח של האינטרנט בחשיבה עסקית חכמה ובונים אלטרנטיבה.

האתר הראשון הוא
songs.co.il
האתר מאפשר להוריד שירים באופן חוקי במחיר התחלתי של ארבעה שקלים לשיר.
חיפוש השירים פשוט, ההורדה מהירה וניתן לשמוע קטע מהביצוע של השיר.
אחרי קניה של שיר ניתן להוריד אותו כמה פעמים שרוצים מכל מחשב.
המחיר סביר בהחלט עבור אנשים שמחפשים שירים בודדים ולא יקנו דיסק לצורך הזה.
עבור מורידים יותר כבדים יש חבילות הולכות וגדלות עד חבילה של 100 שירים ב250 שקלים, וגם ניתן לקנות אלבומים במחיר משלהם (לפעמים משתלם יותר ולפעמים פחות מחבילות)
אתר מקביל באנגלית שלא באמת בדקתי הוא:
mp3.com

התופעה השניה המבורכת, היא האפשרות לצפות בסדרות שלמות דרך האינטרנט. זו אופציה שהולכת ונעשית נפוצה, הרבה אתרים מאפשרים רק צפייה מקומית (למשל רק בארה"ב) אבל לא חסרים אתרים עולמיים, למשל:
http://www.southparkstudios.com/
מאפשר צפייה בכל הפרקים של סאוט' פארק החל מהעונה הראשונה (לא כולל פרקים ספורים חדשים) ומספק איכות צפייה גבוהה מהמתחרים הלא חוקיים, על חשבון פרסומות שמשובצות במהלך הפרק.
בפורמט זה ניתן למצוא גם את פמלי גי (זו אינה המלצה)
http://www.familyguy.com/
וגם סדרות ישראליות
http://www.mako.co.il/vod

לבסוף, אני מקווה שהמגמה תמשיך בכיוון הזה, פתרונות שכולם מרוויחים מהם.

– אזהרה: קטעי עלילה לפניך –

השנה היא 1984, המקום מזרח גרמניה, הנפשות הפועלות – אנשי הרוח מול אנשי הממשל.
אני יושב קרוע בדילמה האם להמליץ על הסרט, או לא.
לשם ההוגנות, אתחיל בכל מה שעשוי להתפס כחסרונות של הסרט לפני שאתחיל בשירת ההלל:
הסרט דובר גרמנית.
הסרט ארוך (נדמה לי שעתיים ורבע) ושמעתי לא מעט אנשים מתלוננים על כך ביציאה.
הסרט כבד, הוא קשה לצפייה ומכאיב.

ועכשיו לתשבוחות:
אחרי עשרים דקות שלקח לי להכיר את הדמויות ולהכנס לסרט, לא התרתי ממנו את מבטי. לכל אורך הסרט חשתי מתח, ציפייה, סקרנות והתרגשות.

מה שיפה בסרט הוא חוסר חלוקה ברורה בין "טובים" ל"רעים", לפחות בתחילתו.
(יש חלוקה די מובנת לקראת האמצע)
הסרט פותח בחקירה שבה אנו לא יודעים אם הנחקר דובר אמת, ומי הוא החוקר הקשוח.
הנחקר נשבר, והחוקר הקשוח מתברר כמרצה שמלמד חוקרים לעתיד איך לתפוס נחקרים בשקר. אף על פי זאת, לצופה לא ברור האם ההודעה ניתנה בצדק.

הסרט מעמיד את הדמויות שלו על גבולות הסיבולת האנושית, בעולם שבו אין מקלט בטוח, והעקרונות הבסיסיים מתערערים.
הוא בוחן מה עושה אותנו בני אדם, ומה עושה בני אדם לגיבורים.
מתוארת תקופה של שקיעה, בה אנשים קטנים מטילים צל גדול. לא לחינם נבחרה שנת הסרט ל1984, אך בעוד הספר 1984 מתאר עולם עתידני בדיוני, הסרט חיים של אחרים מתאר את אותו עולם שנחזה באופן מציאותי להחריד. הוא מציג לנו את הזוועות שעברו לידנו ואולי עדיין עוברות.
קלטתי לחרדתי על חוסר הידע והעניין שאני מביע בפוליטיקות המדיניות סביבי.
שמעתי על גרמניה הנאצית ועל המשטר שהרג שישה מיליון יהודים, אך מעולם לא ראיתי מה עבר על הגרמנים שהיו שם. אותה שאלה של "איך הם יכלו לעשות את זה" מוצגת באופן מרהיב בסרט.
והתשובה לדעתי היא – חלק שמוקים וחלק מאמינים במה שהם עושים.

מצאתי את עצמי רואה גרמני, נבון, שנותן למשטר במתנה את כל מי שצריך, והזדהתי איתו. שנאתי והערצתי אותו גם יחד, כאשר הוא עבר תהליך של "להיות ג'ון מלקוביץ" על הקורבן שלו.

הסרט מזכיר שיש כל כך הרבה מה לקחת מאנשים. אהבה, כבוד, בריאות, חופש וכל זה בלי לקחת את חייהם.

בלתי נתפס עבור שהסיפור מתרחש ב1984! לא בשנים שאני עוד לא הייתי בתכנון, כבר הייתי חי ונושם, זה מרגיש כל כך קרוב, ורע.

ואם זאת, טוב לראות שעכשיו הם במצב שהם יכולים להוציא סרט מזעזע כזה. זהו סרט חובה, גם אם הוא לא כיף, כי חובה עלינו למנוע מהזוועות הללו ואחרות להתחולל בעולמנו.