מדע להמונים

שנת לימודים חדשה החלה!

זה מאוד מרגש. לעומת השנה הראשונה כבר מתחילים להרגיש את הבחירה של המקצועות. הקורסים (קצת) פחות כלליים ו(קצת) יותר מעמיקים. החומר קשה ומאתגר, רמת העניין גבוהה.
באותו זמן הלחץ גדול, האם לא עשיתי טעות? האם אני מסוגל לעמוד בדברים שלקחתי על עצמי? אם כן, האם לא הייתי צריך לקחת יותר? מה עושים עם כל המיליון קורסים המרתקים האחרים שלא לקחתי?

תקופה מרגשת וקשה.

אבל הכי קשה – העומס.
מתחיל בבום! שוב אני צריך לחלק לי את השבוע:
באיזה יום מתקלחים?
באיזה יום אוכלים ארוחה גדולה (במקום חטיפים במכונות בין השיעורים)?
באיזה יום דופקים שינה?
ובאיזה יום (סילחו לי על הביטוי) דופקים חרבון?
היום למשל, החלטתי לנצל את שעות ה"לא לימודים" שלי בשביל לכתוב פוסט.

כתבתי את פרוייקט הסיום שלי בקורס: מנאנד לטטריס.
קורס שבו מתכננים מערכת מחשב כמעט מאפס.
מתחילים ממעגלי נאנד
(not And)
ובכל פרוייקט בונים מהרכיבים של הפרוייקט הקודם רכיבים חדשים.

בפרוייקט הסיום כותבים תוכנה לבחירתנו במערכת שתיכננו.
המשחק שלי:

לאתר ספר הקורס:
http://www1.idc.ac.il/tecs

זה פתרון של תרגיל מהשיעורים שלי.
אני מסתכל פה ויש משהו שלא מסתדר טוב.
איך זה שפעולות בין משולשים שעומדים על הקודקוד עם עיגולים חצויים, מביאות אותנו בסוף למשולשים שעומדים על הבסיס וקווים אנכיים?
מאיפה הם צצו? הם אפילו לא היו בנוסחה!

לכבוד הלימודים החלטתי שאני אהיה איש עם כובע, גם בחוץ אבל גם בכיתה. לכך יש מספר סיבות כל אחת יותר חשובה מהשניה:
1. כובע זה טוב בשמש – אם אני כל הזמן אהיה עם כובע, בפרט אני אהיה עם כובע גם בשמש. הסבירות לשכוח לשים כובע יורדת ולא צריך לחפש מה לעשות איתו כשלא נמצאים בחוץ.
2. כובע חוסך התעסקות בשיער – כל בוקר זה חוסך מאבק עם שיער של בוקר (סירוק, שטיפה…) ולטווח הרחוק זה חוסך תספורות וכתוצאה עשוי אפילו לחסוך כסף.
3. מוצא חן בעיני – עכשיו אחרי שאני עושה את זה כבר כמה זמן לא רק שאני לא מוצא את זה מוזר, זה נראה יפה בעיני.
4. חבישת הכובע מייחדת אותי – זו אולי הסיבה החשובה מכולן. החלטתי שכשאני מגיע למסגרת חדשה, יש המון אנשים סביבי ואני לא אצליח להכיר את כולם ולא כולם יצליחו להכיר אותי. לכן החלטתי ללכת על אסטרטגיה שתייחד אותי באופן פשוט (עכשיו כולם יודעים שיש בכיתה אחד עם כובע) בתקווה שאצליח להתבלט באופן חיובי (למשל לענות על שאלה קשה בכיתה) ואז שאנשים יזכרו – אה, זה עם הכובע יודע לפתור שאלות קשות.
כמובן שהמטרה הזו מסוכנת: עלולים לחשוב על עצם זה שאני מסתובב עם כובע דברים רעים, או שהנסיונות שלי להתבלט לטובה יכשלו (אה – זה ההוא שחושב שהוא יודע דברים אבל הוא בעצם טיפש)
אבל אם זה יצליח זה יהיה ממש שווה – אני אוכל להכיר חברים יותר בקלות, מרצים יזכרו אותי, ואולי אפילו יהיה לי יותר קל למצוא קשר (כי יפנו אלי).

אגב, מבחינת תספורת אפשר לעשות קצוץ, זה גם נראה סביר, וגם לא דורש התעסקות או כסף, אבל כמו שציינתי שאר הסיבות יותר משמעותיות.